Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 39a
''נְטוּשִׁים'' דִּבְעַל כָּרְחָן, דִּכְתִיב: ''וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ'' – אַפְקַעְתָּא דְמַלְכָּא. ''רְטוּשִׁים'' דְּמִדַּעְתָּן, דִּכְתִיב: ''אֵם עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה''.
Traduction
The Gemara explains: Abandoned property [netushim]; this is referring to property that the owners vacated perforce. When it is written: ''But the seventh year you shall let it rest and lie fallow [untashtah]'' (Exodus 23:11), that is expropriation by edict of the King of the Universe. Forsaken property [retushim]; this is referring to property that the owners vacated of their own volition, as it is written: ''A mother was forsaken [rutasha] with her sons'' (Hosea 10:14), indicating that the mother was left with the sons, as all the men left.
Rachi non traduit
ה''ג נטושים על כרחן דכתיב והשביעית תשמטנה ונטשתה. היינו על כרחו:
אפקעתא דמלכא. מצות המלך:
רטושים מדעתן דכתיב אם על בנים רוטשה. היינו מדעתו ולא שביה דכתיב רישיה דקרא וקם שאון בעמך היו יראים שלא יבאו אויבים עליהם וכל מבצריך יושד יגלו בגולה מאיליהן וישארו העיירות שדודין מאין איש כשוד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה כשודדין הבאין למלחמה על ידי מארב על עם היושב בשלום שלא נזהרו בהם לברוח מפניהם ושודדים את הכל וכמוהו (ירמיהו י''ג:י''ט) הגלת יהודה כולה הגלת שלומים מתוך ישיבת שלום באין מחריד הגלם נבוכדנצר. בית ארבאל תרגם יהונתן בית מארב אל''ף למ''ד יתרים בו כמו (הושע ב':כ''ד) יענו את יזרעאל שהוא לשון זריעה ולא לשון עיר ומדקא אמר יושד כשוד שלמן בית ארבאל מכלל דההוא יומא לאו בית ארבאל ביום מלחמה הוה אלא מורך בא בלבם והמה עוזבים אם על בנים והולכים להם מדאגת האויב שמא יבא עליהם:
רוטשה. נעזבה:
תָּנָא: וְכוּלָּם שָׁמִין לָהֶם כְּאָרִיס. אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַשְּׁבוּיִין, הַשְׁתָּא זָרִיז וְנִשְׂכָּר הֲוָה, מַאי דְּאַשְׁבַּח מִיבַּעְיָא? אֶלָּא אַרְטוּשִׁים – וְהָא ''מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדוֹ'' קָתָנֵי!
Traduction
A Sage taught with regard to the baraita discussing the case of one who descends to the property of another: And for all of them, the court appraises their work as one would appraise the work of a sharecropper. The Gemara asks: To which property in the baraita is this ruling stated? If we say it is stated with regard to captives’ property, now that the tanna stated that he is diligent and he profits, as he may take as much produce as he wishes, is it necessary to say that he can take a share of what he did to enhance the field? Rather, say that it is stated with regard to forsaken property. But isn’t it taught: The court removes it from his possession? The legal status of the one who labored in the field is not at all similar to that of a sharecropper.
Rachi non traduit
וכולן. מפ' לקמיה אהייא קאי וכללא לאתויי מאי:
שמין להם כאריס. אם יבאו הבעלים יטלו אלו בשבח קרקעות ופירות כמנהג אריסי המקום:
השתא זריז ונשכר הוי. ויטול הכל:
Tossefoth non traduit
וכולם שמין להם כאריס. אנטושים דרשב''ג קאי כדמסיק פי' רש''י דבשבוי ששמע שמתו אוכל כל הפירות ואם יבואו הבעלים קודם שיאכל הפירות יטול כשאר אריסין ויחזיר השאר ובנטושים דלא שמע שמת לא יאכל כל הפירות אלא שמין הפירות שיאכל כשאר אריסין למחצה לשליש ולרביע ולא יאכל כלום בחנם וקשה דאמאי משני לעיל לירד ולמכור תנן לישני לירד ולאכול תנן דהא אפילו לאכול בחנם אינו יורד ועוד מאי פריך בתר הכי אף בניהם כלל לא הא ודאי אין לו כלל אפילו למ''ד מורידין כיון שאין לו אלא כאריס נכרי ועוד מאי פריך מהמוציא הוצאות על נכסי אשתו דהתם יורד לאכול כל הפירות אבל הכא אינו יורד כי אם בתורת אריסות ותו דאמר שמואל לקמן שבוי שהניח קמה לקצור מעמידין אפוטרופוס וקוצר ובוצר ואח''כ מורידין קרוב לנכסיו ומעיקרא אמאי אין מורידין קרוב כיון שלא יאכל הפירות בחנם לכך נראה דודאי שכל הפירות אוכל בחנם ואם זבל וחרש וזרע ובעלים באו קודם שקצר יטול כאריס שכר טרחו ועמלו ולרב וכן לת''ק אית להו שאין שמין כאריס ולכך אין מורידין דלמא מפסיד להו לפי שירא שיבואו הבעלים קודם שיקצור ויאכל ולא יטול כלום ולא ישביח הקרקע אלא כל מה שימצא יאכל בחנם כדין קרוב היורד לנכסי שבוי והשתא פריך שפיר כיון שאוכל כל הפירות כשיבואו הבעלים קודם שילקט אמאי נוטל כאריס טפי מהמוציא הוצאות על נכסי אשתו כו' והא דקאמר ואילו התם זריז ונשכר פי' כששמע הבעלים ממשמשים ובאין מניחין אותו לקדם ולתלוש אע''פ שהפירות ישוו הרבה מעמלו כיון שאם לא יקדם אין משלמין טרחו אבל הכא בנטושים אם באו בעלים אין מניחין אותו לתלוש כיון דלא מפסיד מידי דשיימי' להו כאריס:
אֶלָּא אַנְּטוּשִׁים. לְמַאן? אִילֵּימָא לְרַבָּנַן – הָא אָמְרִי מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. אִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל – הָא אָמַר שָׁמַעְתִּי שֶׁהַנְּטוּשִׁים כִּשְׁבוּיִין.
Traduction
Rather, say that it is stated with regard to abandoned property. The Gemara asks: In accordance with whose opinion? If we say it is in accordance with the opinion of the Rabbis, don’t they say: The court removes it from his possession? And if it is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, doesn’t he say: I heard that the legal status of abandoned property is like that of captives’ property, and the rights of the one who labored in the field are superior to those of a sharecropper.
כִּשְׁבוּיִין וְלֹא שְׁבוּיִין. כִּשְׁבוּיִין – דְּאֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדוֹ, וְלֹא שְׁבוּיִין – דְּאִילּוּ הָתָם זָרִיז וְנִשְׂכָּר, וְאִילּוּ הָכָא שָׁיְימִינַן לֵיהּ כְּאָרִיס.
Traduction
The Gemara answers: According to the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, the legal status of that property is in some ways like that of captives’ property but in other ways not like that of captives’ property. It is like that of captives’ property in that the court does not remove it from his possession. But it is not like that of captives’ property, as there, in the case of captives’ property, the one working the field is diligent and he profits from the produce he takes, while here, one appraises their work as one would appraise the work of a sharecropper.
Rachi non traduit
דאילו התם זריז ונשכר. דכיון ששמעו בו שמת כי נחת לה אדעתא דכולהו פירי נחת אבל הכא דלא שמעו שמת לאו אדעתא דכולה נחית אלא ליטול כאריס בכל שנה ושאר פירות יהא מונחין:
וּמַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: הַמּוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, הוֹצִיא הַרְבֵּה וְאָכַל קִימְעָא, קִימְעָא וְאָכַל הַרְבֵּה – מַה שֶּׁהוֹצִיא הוֹצִיא, וּמַה שֶּׁאָכַל אָכַל.
Traduction
The Gemara asks: And what is different in this case from that which we learned in a mishna (79b): In the case of one who outlays expenditures to enhance his wife’s usufruct property, which belongs to his wife but whose profits are his for the duration of their marriage, if the marriage ends in divorce or his death and she reclaims the property, whether he spent much to enhance the property and consumed little and did not derive benefit commensurate with his investment, or whether he spent little and consumed much, the principle is: What he spent, he spent, and what he consumed, he consumed. His labor is not appraised like that of a sharecropper.
Rachi non traduit
נכסי אשתו. נכסי מלוג שהוא אוכל פירות והקרן שלה:
הוציא הרבה ואכל פירות קימעא. קודם שמת או שגירשה:
הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְהָא דִּתְנַן: הַמּוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ קְטַנָּה – כְּמוֹצִיא עַל נִכְסֵי אַחֵר דָּמֵי. אַלְמָא: כֵּיוָן דְּלָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ, תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן כִּי הֵיכִי דְּלָא לַפְסְדִינְהוּ, הָכָא נָמֵי תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן כִּי הֵיכִי דְּלָא לַפְסְדִינְהוּ.
Traduction
The Gemara answers: This case is comparable only to that which we learned in a statement that Rabbi Ya’akov said that Rav Ḥisda said: The legal status of one who outlays expenditures to enhance the usufruct property of his minor wife, whose father died and whose brother and mother married her off, is like that of one who outlays expenditures to enhance the property of another, as this is a marriage by rabbinic law and she can void the marriage by performing refusal. If the husband spent much to enhance the property and consumed little, his work is assessed like that of a sharecropper. Apparently, since he does not rely on the fact that her property will remain his, the Sages instituted on his behalf that he be reimbursed for his expenditures so that he will not devalue the property. Here too, the Sages instituted on behalf of the one who labored in the field that he be reimbursed for his labor, so that he will not devalue the property.
Rachi non traduit
הא לא דמיא. תרוצא הוא הא דנכסי שבויין להא דאשתו קטנה דמי:
קטנה. שהיא יתומה שהשיאוה אמה ואחיה ואין קידושין תופסין בה מן התורה אלא מדברי סופרים לפיכך יוצאה במיאון בע''כ אם תמאן:
כמוציא על נכסי אחר דמי. ואם הוציא ולא אכל כדי הוצאתו שמין לו כאריס:
דלא סמכא דעתיה. שיהא מוחזק בידו דדואג שמא תמאן בו:
תקינו ליה רבנן. ליטול כאריס:
כי היכי דלא ניפסדינהו. שלא יקלקל הקרקעות לזורען תמיד ולא יעבוד ולא יעדור כרמים:
וְכוּלָּן שָׁמִין לָהֶם כְּאָרִיס – וְכוּלָּן לְאֵיתוֹיֵי מַאי?
Traduction
The Gemara asks with regard to the phrase written in the baraita: And for all of them, the court appraises their work as one would appraise the work of a sharecropper, what additional case does it serve to include, as apparently it applies only to property of those who abandoned it, in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel?
לְאֵיתוֹיֵי הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁבוּי שֶׁנִּשְׁבָּה מוֹרִידִין קָרוֹב לִנְכָסָיו, יָצָא לְדַעַת אֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לִנְכָסָיו. וְרַב נַחְמָן דִּידֵיהּ אָמַר: בּוֹרֵחַ הֲרֵי הוּא כְּשָׁבוּי. בּוֹרֵחַ מֵחֲמַת מַאי? אִילֵימָא מֵחֲמַת כְּרָגָא – הַיְינוּ לְדַעַת, אֶלָּא בּוֹרֵחַ מֵחֲמַת מְרָדִין.
Traduction
The Gemara answers: It comes to include that which Rav Naḥman says that Shmuel says: For a captive who was taken captive, the court authorizes a relative to descend and manage his property. If he left of his own volition, the court does not authorize a relative to descend and manage his property. And Rav Naḥman says his own statement: The legal status of one who flees is like that of a captive. The Gemara asks: One who flees for what reason? If we say that he flees due to a tax [karga] that he attempts to evade, that is the case of one who left of his own volition. Rather, the reference is to one who flees due to an allegation that he committed murder [meradin], and he flees to avoid execution. Therefore, his legal status is that of a captive.
Rachi non traduit
לאיתויי הא דרב נחמן. בורח מחמת מרדין:
יצא לדעת אין מורידין. דכיון שהיה שפוי בדעתו ולא צוהו בלכתו לירד לנכסיו ש''מ לא ניחא ליה:
בורח הרי הוא כשבוי. שאין דעתו מיושבת עליו מחמת שהוא בהול:
מחמת כרגא. שאין לו ממה לפרוע כסף גולגלתו למלך ובורח לפני בוא הזמן:
היינו יוצא לדעת. שאין כאן בהלה:
מחמת מרדין. שהרג את הנפש ופרסאי הורגין על שפיכות דמים כדאמרינן בבבא קמא (דף קיז.) מרדין היא רציחה בלשון פרסי וכן מפורש בשערים דרב האי גאון (שער מ):
Tossefoth non traduit
אמר שמואל שבוי שנשבה מורידין. וא''ת והאמרה שמואל חדא זימנא וי''ל דה''ק אף על גב דבשבוי מורידין יצא לדעת אין מורידין:
היינו לדעת. דמסתמא לא פליג אשמואל מדלא קאמר אף בורח או אף יוצא לדעת:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁבוּי שֶׁנִּשְׁבָּה וְהִנִּיחַ קָמָה לִקְצוֹר, עֲנָבִים לִבְצוֹר, תְּמָרִים לִגְדּוֹר, זֵיתִים לִמְסוֹק – בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו וּמַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וְקוֹצֵר וּבוֹצֵר וְגוֹדֵר וּמוֹסֵק, וְאַחַר כָּךְ מוֹרִידִין קָרוֹב לִנְכָסָיו. וְלוֹקֵים אַפּוֹטְרוֹפָּא לְעוֹלָם! אַפּוֹטְרוֹפָּא לְדִיקְנָנֵי לָא מוֹקְמִינַן.
Traduction
Rav Yehuda says that Shmuel says: In the case of a captive who was taken captive and left in his field standing grain to be reaped, or grapes to be harvested, or dates to be cut, or olives to be picked, and the owner of the produce will incur significant loss if they are not harvested, the court descends to his property and appoints a steward to manage his property. And he reaps, and harvests, and cuts, and picks, and thereafter the court authorizes a relative to descend and manage his property. The Gemara asks: If that is an option, let the court always appoint a steward to manage the captive’s field. The Gemara answers: We do not appoint a steward [apoteropa] for the bearded, i.e., adults. A steward is appointed only for orphans.
Rachi non traduit
מעמידין אפוטרופוס. להכניס דבר המוכן ויהא שמור לבעלים ואח''כ מורידין קרוב להשביח וליטול כאריס:
ולוקים אפוטרופוס לעולם. שלא יטול כלום:
אפוטרופא לדיקנני לא מוקמינן. אין בית דין טורחין לבקש אפוטרופוס לאנשים גדולים שנתמלא זקנם לפי שלא ימצאוהו דבשלמא ליתמי איכא דשמע להו והוי אפוטרופוס לדבר מצוה אבל לדיקנני לא שמעי להו:
אָמַר רַב הוּנָא: אֵין מוֹרִידִין קָטָן לְנִכְסֵי שָׁבוּי, וְלֹא קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן, וְלָא קָרוֹב מֵחֲמַת קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן.
Traduction
Rav Huna says: The court does not authorize a minor, even if he is an heir, to descend to the property of a captive. And the court does not authorize a relative who is an heir to descend to the property of a minor that has no one to tend to it. And the court does not authorize a relative due to a relative to descend to the property of a minor.
Rachi non traduit
אין מורידין קטן לנכסי שבוי. ואפילו הוא ראוי ליורשו דקא מפסיד להו ומוטב שיורידו להם איש נכרי:
ולא קרוב. הראוי לירש בנכסי קטן לעשות ולאכול כדמסיים טעמיה דכיון דקטן לא ידע למחויי אתא האי קרוב לאחזוקי בהן ולומר לחלק ירושתו בא וטוב להם להוריד איש נכרי דלא מצי למטען בהו ירושה:
ולא קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן. כגון קטן שיש לו אח מאב ואותו אח מאב יש לו אח מאם דאיש נכרי הוא אצל קטן אין מורידין אותו אח מאם לנכסי קטן מחמת קורבת אחיו של זה שהוא אח של קטן דאתי לאחזוקי בהו לצורך אחיו ויאמר נכסים הללו של אחי מאמי הם שנפלו לו מאביו ואלו לחלקו באו:
אֵין מוֹרִידִין קָטָן לְנִכְסֵי שָׁבוּי, דִּלְמָא מַפְסֵיד לְהוּ. וְלָא קָרוֹב מֵחֲמַת קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן, בְּאַחֵי מֵאִימָּא. וְלָא קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן, כֵּיוָן דְּלָא מָחֵי – אָתֵי לְאַחְזוֹקֵי בֵּיהּ.
Traduction
The Gemara elaborates: The court does not authorize a minor to descend to the property of a captive, lest he devalue the property. And the court does not authorize a relative due to a relative to descend to the property of a minor. The Gemara explains: It is a case where the minor has a paternal half-brother and that brother has a maternal half-brother. The concern is that the latter, who is not at all related to the minor who owns the field, will claim that he inherited the field from his brother. And the court does not authorize a relative to descend to the property of a minor. The concern is that since the minor does not protest at the appropriate time and assert that the property does not belong to his relative, that relative will come to assume presumptive ownership of the field.
Rachi non traduit
באחי מאימא. כדפרישית שזה אח מן האם לאחיו של קטן מן האב:
אָמַר רָבָא, שְׁמַע מִינֵּיהּ מִדְּרַב הוּנָא: אֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי קָטָן,
Traduction
Rava said: Learn from the statement of Rav Huna that one cannot assume presumptive ownership of the property of a minor. Even if one took possession of and used the property of a minor for three years, this does not indicate that he has presumptive ownership of the property. Rav Huna restricted the descent specifically of relatives to the property of a minor, indicating that those are not concerns when it is a non-relative who descends to manage the field. Apparently, the reason that there is no concern is that one cannot assume presumptive ownership of the property of a minor.
Rachi non traduit
ש''מ מרב הונא. דאמר אין מורידין קרוב לנכסי קטן שמא יחזיק בהם מחמת ירושה אבל אחר שאין לו טענת ירושה מורידין ולא חיישינן שמא יטעון אביו של קטן מכרם לי ואכלתים שני חזקה ש''מ אין מחזיקין בנכסי קטן אם לא אכל בפני האב שלש שנים אין שלש שנים שאכלן בפני הקטן חזקה:
Tossefoth non traduit
ש''מ מדרב הונא אין מחזיקין בנכסי קטן ואפי' הגדיל. פרש''י מדאמר רב הונא אין מורידין קרוב הא נכרי מורידין וקשה דבלא רב הונא כמה משניות יש שמעמידין אפוטרופוס לנכסי יתומים פרק הניזקין (גיטין דף נב.) מנהו ב''ד לא ישבע וע''ק היכי מוכח מדרב הונא דאין מחזיקין דלמא אי טוען שני חזקה מועיל והא דמורידין נכרי משום דליכא למיחש למידי דע''כ כיון דמורידין א''כ יש לו דעת לומר הבא עדים שלקחת מאבי והכי נמי יש לו לדעת ולמחות בסוף כל שלשה וכי תימא הא פשיטא ליה דאינו יודע למחות בסוף ג' אף ע''פ שהוא נזכר לשאול עידי מכירה דרגילות הוא טפי לשכוח מחאה בסוף כל ג' א''כ בלא רב הונא פשיטא דאין מחזיקין וי''ל דאי לאו רב הונא ממה שמעמידין אפוטרופוס לנכסי יתומין אין להוכיח דאין מחזיקין דאפילו מחזיקין לא חיישינן שמא יחזיק דב''ד לא יבררו כי אם נאמן או משום דידע למחות בסוף כל ג' כדפרישית אבל מדאמר רב הונא אין מורידין קרוב א''כ חושש לרמאות וגם אית ליה דלא ידע למחות בקרוב ולומר שדה זו של אבי ולא הגיע לחלקך אם כן בנכרי נמי לא ידע למחות ולכך אין מחזיקין וא''ת כמו שיש לו לדעת ולומר לנכרי לשאול עידי מכירה כמו כן יהיה לו דעת לומר לקרובו אייתי ראיה שזה הגיע לחלקך וי''ל דגבי קרוב סבור שאומר אמת שהרי של אביהם היה השדה ולא אסיק אדעתיה לומר אייתי ראייה אבל לנכרי מסיק אדעתיה למימר אייתי ראייה עידי מכירה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source